עוד | מחשבות על התקרבות

1. התינוק שלי בוכה. הוא קורא: 'לאמא! לאמא!'. 'אבל אמא כאן. אמא כאן', אני מחזיקה אותו בזרועותיי ומנסה להרגיעו. הוא ממשיך בשלו. מה העניין, אני שואלת אותו, אתה רוצה לחזור לרחם? אתה קורא לאם המיתית הגדולה? זה מזכיר לי שורה משיר של אגי משעול: 'אני מחפשת את אהובי/ גם כשיש לי אני מחפשת אותו', שורה שאולי נשענת על געגוע עתיק יותר של המשורר היפני באשו: "בקיוטו אני ועדיין אני מתגעגע לקיוטו". אני חושבת גם על שיר של אהרון אלמוג, 'אם תראו סוכה עפה', שבו הוא מספר על חוויות ילדות מירושלים, ועל מנהגו המפליא של מוכר שטיחים אחד: 'אחרי ברכת המזון היה נאנח ואומר לשנה הבאה לירושלים/ והרי היה בירושלים/ כשחזרתי שאלתי את אבי אם ירושלים היא בירושלים'. התינוק שלי בוכה לאמא, והרי הוא כבר עם אמא. אבל הגעגוע הוא תשתית, ו

פוסטים אחרונים

ארכיון

הרשמה לעדכונים