איך היה ברומא

אז איך היה ברומא שואלים אותי איך היה ברומא. אם היה כיף ברומא. אני אומרת, היה יפה. יפה ברומא עד לקצות האצבעות. אבל מוזר להיות לבד פתאום. אחת פתאום, במקום אחר כל כך, ומוזר מכיל בתוכו קרון של זר. כמעט לא סיפרתי איך היה, ודי מהר הפסיקו לשאול אותי. לפני שאבק השגרה יכסה לגמרי על הזכרון (רק בחלומות אני עדיין עומדת ברחובות רומא ותוהה לאיזה כיוון עלי לקחת את הרכבת) הנה כמה סקיצות מחשבה, שעלו תוך כדי הליכה, ישיבה בכיכר, בהייה מבית הקפה ושלל תנוחותיה של עוברת האורח. פנתאון כתבתי ביומני: "ראיתי את הפנתאון והוא מרשים מאד. יש פתח לאלים, ודרכו הם יכולים להתגלש פנימה הישר מהשמיים. (איך נסעתי עם נעליים לא נוחות?) יש משהו טיפשי בחוויית התיירות." ברחבת הכניסה לפנתאון מכר הודי צעיר מזכרות איטלקיות. בפנים צלמו

פוסטים אחרונים

ארכיון

הרשמה לעדכונים