הוצאת לוקוס 2019

הספר זיכה אותי בפרס שרת התרבות לסופרים בראשית דרכם

 

ימי מעשה הוא ספר על אימהות טרייה, החושף תקופה נסתרת מן העין בחייהן של נשים רבות. המחברת היא משוררת, שעם הפיכתה לאם כותבת קטעי פרוזה קצרים על השינוי הגדול המתחולל בחייה במעבר מאשה יוצרת וחופשיה לאשה שהיא אם, ועל מסע ההיקשרות שלה לתינוקה.

השאלות המתעוררות במסע, על משמעותה של שפה ביחסי קרבה, כיצד היא נלמדת צעד אחר צעד, מתי מופיעה המטאפורה הראשונה וכיצד שפת אם היא שפה משותפת, שמתוכה נולדת לבסוף שירה , הופכות לממואר פרגמנטרי שוקק חיים.

ימי מעשה הוא ספר אינטימי ולירי ויחד עם זה, בהיר וישיר. חיי היומיום על מורכבותם ועל עושרם מתוארים בו בצלילות עמוקה כמסע של גילוי פואטי, ומכאן כוחו לגעת בלב האנושי.

 

מוזמנים להאזין לעמודיו הראשונים של הספר בקולי (הוקלט עבור הגרסה הקולית ב-Icast):

https://www.youtube.com/watch?v=JDOV622qJsg&t=10s

 

קטע מתוך הספר:

 

כולם

עד שהגיע האוטובוס, עמדנו ליד תחנת מוניות, כדי לגנוב קצת רוח ממוזגת. אחד הנהגים יצא וחייך אל התינוקנגורו שבמנשא: "אתה – אין לך משכנתא על הראש, אין לך דאגות בחיים", אמר. כשעלינו לאוטובוס התחלתי לשחק במשחק התודעה החדש שלי, משחק שמעורר בי התינוק: כולם היו תינוקות. כולם. ואני מסתכלת אחד־אחד ומזכירה לעצמי, שכולם התחילו ברך רך הזה. את כולם החזיקו על הידיים. את כולם רחצו, אחזו ורחצו. נשאו בשנתם. גרגרו לקראתם. כולם. תוך כדי שהמבט חולף ומלטף, עלתה לאוטובוס זקנה עם מקל הליכה ושפתון ורוד על השפתיים. היא לבשה שמלה ורודה, ועליה הדפס של נערה אסיאתית על סירה צרה, ולראשה כובע רחב שוליים. היא התיישבה מולי, הביטה בתינוק ואמרה: "בטח כולם מקנאים בו, שאין לו דאגות". אמרתי שזה נכון. מקנאים. אבל מה יש לקנא – הרי כל הדאגות עוד לפניו.

ימי מעשה - פרוזה

79.00 ₪ מחיר רגיל
65.00 ₪מחיר מבצע
  • כתבו על הספר

    "ימי מעשה", ספרה של הדס גלעד, הוא יצירה צלולה ומדודה, העוסקת בהיווצרות הקיום האנושי. הכתיבה הפרגמנטרית של גלעד נבנית בהדרגה ובמתינות, ומצטרפת לכדי תמונה מרתקת המתארת חווייה נשית ואימהית. גלעד מביאה עימה אל הממואר את העושר השירי שלה, ובכך יוצרת יומן שאינו סוטה אל השגרתיות אלא שומר כל העת על רעננות ומיקוד, ולא חושש לגלוש אל עולמות דמיון. דומה כי היומניות של גלעד היא יציר כלאיים: מחד היא מרסקת מטאפורות ומטיפה לישירות, ומאידך היא אינה גולשת אל הנשימה הממושכת של הפרוזה. הכתיבה היא "פרקטית" – בדיוק כמו חייה החדשים של האם המספרת ביצירה זו. באחד הקטעים בספר המחברת כותבת על "ההתפעלות" מן הילד החדש – "יש כוח מיוחד לראשוניות, ואי אפשר להמשיך ולהחזיק בו ולהתפעל בעוצמה זהה. אנחנו המומים מהפשטות שבהתלהבות ובגילוי". דומה שהספר כולו מנסה לשמור על ההתרגשות הזו, בהצלחה לא מבוטלת.

     

    מנימוקי השופטים בפרס שרת התרבות לסופרים בראשית דרכם.

    השופטים: עמר לחמנוביץ, גלית דהאן קרליבך , אמילי עמרוסי.

     

    ראיונות:

     

    ראיון עם המשוררת והפסיכולוגית דנה לובינסקי בפסיכולוגיה עברית:

    shorturl.at/mLN36

     

    ראיון בתכנית הרדיו 'מה שכרוך' (מדקה 14):

    shorturl.at/huxJ6

     

    ראיון עם שרי שביט בתכנית הטלויזיה 'שוברים שורה' (מדקה 20):

    shorturl.at/fkEHK

     

    ראיון ב'ישראל היום' (מרץ 2019):

    shorturl.at/ctzJ1

     

    ראיון בלוקוס עם צאת הספר: 

    shorturl.at/irwD8

     

    המלצה על הספר ב'אוצר מילים' מאת שרית פליין:

    https://saritflain.co.il/?p=6756

     

    מתוך מכתבי קוראות וקוראים:

     

    הלוואי שהיו לי מילים יפות כמו שלך לספר לך מה עשה לי הספר שלך... הספר שלך מחזיר לי תקווה לאפשרות שבאמנות ,עושה לי חשק לכתוב וגם עזר לי לראות את הצהובים והסגולים בטיול חורף לצפון. זאת תזכורת. חשובה כל כך. וזה מרפא. תודה תודה תודה.

    מאיה לוי

    *

    כבר מזמן לא היה לי בינג' כמו הספר הזה... תודה הדס, תודה ענקית בעיקר על היכולת לשים במילים לא מקושטות דברים שאין להם מילים.

    הדסה טרון

    *

    תודה גדולה על הספר הזה. הוא ספר מאוד אימהי ועם זאת לא מצאתי ספר אחר שנותן מילים מדויקות כל כך לחווית האבהות שלי. פחות למימד הטכני, יותר למהות של החוויה הזו. זה לא רק משמח ומרגש לקרוא השתקפויות רבות כל כך של החוויה ההורית שלי. זה יותר מזה - יש לי ממש תחושת הקלה - ימי המעשה סחפו אותי, לא הספקתי לאגור מילים ראשונות ולתעד אותן, לא הספקתי לתעד ולאגד את החוויה הזו אבל איזה מזל שמישהי כן מצאה שברירי זמן לתעד שברירי חוויה ולמצוא לה מילים מדויקות כל כך.

    יואב בילר

    *

    את הספר הזה לא תוכלי להפסיק באמצע. לשירותים תרוצי בדחיפות כאילו יש לך עדיין תינוק יונק, בוכה כי נעלמת. כשהבת שלך תגיע עם המון שאלות חשובות כמו "באמת יכולה להיות קריאת מחשבות בין אנשים?" או "איך חרשים לומדים לכתוב ולקרוא?" כמעט תגידי לה שהיא מפריע לך לקרוא את הספר עליה (כמו בשיר של טל ניצן), תקשיבי לשאלות היפות ובסופן תציעי שתלך לאבא, שאולי לו יש כרגע במוח פחות התרגשות ומילים מאצלך ויהיו לו יותר תשובות. 

    עדי שריג

    *

    התחלתי לקרוא את הספר בלילה, כשלא נרדמתי. זה קורה לי מידי פעם מאז האמהות, שהלב שלי עולה על גדותיו ואני לא יכולה להאמין למציאות הזו. אז פתחתי בו והרגשתי שמצאתי שם את בת השיח המדויקת לדבר איתה בזמן הזה. הזדהיתי כל כך ומצאתי את עצמי בין המילים שלך.

    סתיו לוי