הוצאת לוקוס 2019
הספר זיכה אותי בפרס שרת התרבות לסופרים בראשית דרכם
ימי מעשה הוא ספר על אימהות טרייה, החושף תקופה נסתרת מן העין בחייהן של נשים רבות. המחברת היא משוררת, שעם הפיכתה לאם כותבת קטעי פרוזה קצרים על השינוי הגדול המתחולל בחייה במעבר מאשה יוצרת וחופשיה לאשה שהיא אם, ועל מסע ההיקשרות שלה לתינוקה.
השאלות המתעוררות במסע, על משמעותה של שפה ביחסי קרבה, כיצד היא נלמדת צעד אחר צעד, מתי מופיעה המטאפורה הראשונה וכיצד שפת אם היא שפה משותפת, שמתוכה נולדת לבסוף שירה , הופכות לממואר פרגמנטרי שוקק חיים.
ימי מעשה הוא ספר אינטימי ולירי ויחד עם זה, בהיר וישיר. חיי היומיום על מורכבותם ועל עושרם מתוארים בו בצלילות עמוקה כמסע של גילוי פואטי, ומכאן כוחו לגעת בלב האנושי.
מוזמנים להאזין לעמודיו הראשונים של הספר בקולי (הוקלט עבור הגרסה הקולית ב-Icast):
https://www.youtube.com/watch?v=JDOV622qJsg&t=10s
קטע מתוך הספר:
כולם
עד שהגיע האוטובוס, עמדנו ליד תחנת מוניות, כדי לגנוב קצת רוח ממוזגת. אחד הנהגים יצא וחייך אל התינוקנגורו שבמנשא: "אתה – אין לך משכנתא על הראש, אין לך דאגות בחיים", אמר. כשעלינו לאוטובוס התחלתי לשחק במשחק התודעה החדש שלי, משחק שמעורר בי התינוק: כולם היו תינוקות. כולם. ואני מסתכלת אחד־אחד ומזכירה לעצמי, שכולם התחילו ברך רך הזה. את כולם החזיקו על הידיים. את כולם רחצו, אחזו ורחצו. נשאו בשנתם. גרגרו לקראתם. כולם. תוך כדי שהמבט חולף ומלטף, עלתה לאוטובוס זקנה עם מקל הליכה ושפתון ורוד על השפתיים. היא לבשה שמלה ורודה, ועליה הדפס של נערה אסיאתית על סירה צרה, ולראשה כובע רחב שוליים. היא התיישבה מולי, הביטה בתינוק ואמרה: "בטח כולם מקנאים בו, שאין לו דאגות". אמרתי שזה נכון. מקנאים. אבל מה יש לקנא – הרי כל הדאגות עוד לפניו.
