תלמה ולואיז
לאמרי
הָיִינוּ שְׁתַּיִם עִם שְׁנֵי תִּינוֹקוֹת רַכִּים. הִכַּרְנוּ רַק מְעַט. נָסַעְנוּ אֶל הַיָּם, אַתְּ נָהַגְתְּ.
עַל אַף שֶׁהָיָה קַיִץ, בַּחוֹף נָשְׁבָה רוּחַ קְרִירָה, וְהַתִּינוֹקוֹת שֶׁלָּנוּ לֹא הֶעֱרִיכוּ אֶת הַתִּכְנוּן וְהַהַשְׁקָעָה
וְנִדְמֶה שֶׁגַּם לֹא הִרְגִּישׁוּ אֶחָד עִם אֵיתָן הַטֶּבַע, הָרֶחֶם הַגָּדוֹל, כְּפִי שֶׁחָזִינוּ כָּל אַחַת בְּעֵינֵי רוּחָהּ.
בַּדֶּרֶךְ חָזוֹר הִתְאָרְכָה הַנְּסִיעָה. כָּל בֶּכִי הָיָה סִבָּה לַעֲצִירָה. וּכְבָר קְרוֹבוֹת מְאֹד לַבַּיִת, עָמַדְתְּ בַּצַּד. הַתִּינוֹקוֹת בָּכוּ.
צָרִיךְ הָיָה לַשִּׁיר אוֹ לְהַצְחִיק, אוּלַי לִפְרֹם מֵהַכִּסֵּא וּלְהַחְזִיק. הֵם הָיוּ רַכִּים, וְגַם אֲנַחְנוּ הָיִינוּ דֵּי רַכּוֹת.
שַׁרְנוּ שִׁיר עַל תַּפּוּז, עַל תַּרְנְגוֹל, הָאוֹטוֹ נִמְלָא בִּתְנוּעוֹת. לְמִי שֶׁהִסְתַּכֵּל מֵהַצַּד יָכֹלְנוּ לְהֵרָאוֹת כְּמוֹ תַּלְמָהּ וְלוּאִיז
שֶׁפָּרְצוּ לַבַּנְק וְעַכְשָׁו חַיָּבוֹת לְכַבּוֹת שְׂרֵפוֹת. הָיִינוּ מֻכְרָחוֹת לְהִתְגַּבֵּר עַל הַסִּירֶנוֹת לְהַמְשִׁיךְ לִנְסֹעַ וִיהִי מָה.
הִצַּעְתִּי לְהֵינִיק אֶת תִּינוֹקֵךְ תּוֹךְ כְּדֵי נְסִיעָה. שָׁאַלְתְּ אִם אֲנִי בְּטוּחָה. אֶפְשָׁר לִקְרֹא לָרֶגַע הַזֶּה בְּרִית, אִי אֶפְשָׁר
לִקְרֹא לוֹ כְּרִיתָה. לֹא עָלְתָה קֶשֶׁת בַּשָּׁמַיִם. הָיָה אוֹגוּסְט לַח וּמְיַגֵּעַ בִּרְחוֹב סַלַמֵה הָאָפֹר. שׁוּם דָּבָר מְיֻחָד כִּבְיָכוֹל.
אֲבָל הָיִיתִי בְּטוּחָה, וְהָיִית בְּטוּחָה. תִּינוֹקֵךְ יָנַק מִמֶּנִּי בְּטִבְעִיּוּת, אַתְּ דָּהַרְתְּ וְעֵינַיִךְ בֵּין הַדֶּרֶךְ לַמַּרְאָה.
הַצָּעָה כָּזוֹ הָיְתָה יְכוֹלָה לְזַעְזֵעַ מִישֶׁהִי אַחֶרֶת, אֲבָל בֵּינֵינוּ לֹא הָיְתָה שָׂפָה זָרָה.
נִצַּחְנוּ אֶת הַבַּנְק, אֶת פְּקָקֵי הַתְּנוּעָה, אֶת הַדְּמָעוֹת, אֶת הַדֵּעוֹת הַקְּדוּמוֹת.
הִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה.
אֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא אוֹתָן נָשִׁים חָפְשִׁיּוֹת
הִפְסַקְנוּ לְעַשֵּׁן
הֵבַנּוּ שֶׁכְּדַאי לְהַתְמִיד כְּדֵי לְהַגִּיעַ
שֶׁזֶּה יַעֲשֶׂה לָנוּ טוֹב
אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא אוֹתָן נָשִׁים
קַלּוֹת לָנוּעַ בָּעוֹלָם
כְּמוֹ הִתְחַלְּפוּת
שֶׁהַדְּבָרִים נִשָּׂאִים בְּתוֹכָהּ
אֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא אוֹתָן
מְבֻלְבָּלוֹת צְמֵאוֹת
לְדַעַת וּלְאַהֲבָה
אֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא מִי
שֶׁהִכַּרְנוּ אָז
בְּמִרְפֶּסֶת רְעוּעָה
בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת
בְּמִלִּים אֵיתָנוֹת
אֲנַחְנוּ כְּבָר
אֲחֵרוֹת
וַעֲדַיִן לֹא יוֹדְעוֹת
אֵיךְ לְהַגִּיד אֶת זֶה
וְלֹא יוֹדְעוֹת עֲדַיִן
אֵיךְ לִחְיוֹת אֶת זֶה
יֵשׁ לָנוּ אִישׁ וְיֶלֶד וּבַיִת
הַגּוּף הַנָּשִׁי שֶׁלָּנוּ
עָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂה הַבְּרֵאשִׁית
הַנֶּפֶשׁ הַנָּשִׁית
הִשְׁתַּבְּרָה וּמִתְאַחָה
אֲנַחְנוּ עֲמֵלוֹת
כְּמוֹ דּוֹרוֹת שֶׁל נָשִׁים
מִצְטוֹפְפוֹת בֵּין מְלָאכוֹת
וְרֹאשֵׁנוּ נִתְבַּע לָסֶגֶת מֵהָרוּחַ הַגְּדוֹלָה
אֲנַחְנוּ מִתְקוֹמְמוֹת
מַרְכִּינוֹת
מִתְמַסְּרוֹת
זֶה טוֹב הֲרֵי
הֲרֵי זֶה טוֹב
אֲנַחְנוּ כִּמְעַט לֹא מְדַבְּרוֹת
הַמִּשְׁפָּטִים קְטוּעִים
הַמַּעֲשִׂים דְּחוּפִים יוֹתֵר
אֲבָל זֶה טוֹב
אֲנַחְנוּ מַזְכִּירוֹת לְעַצְמֵנוּ
זֶה טוֹב
הֲרֵי הִגַּעְנוּ אֶל הָאִי
אַחֲרֵי חִפּוּשִׂים אֲרֻכִּים
הִגַּעְנוּ
הֲרֵי הָיָה מְעַיֵּף כָּל כָּךְ לְחַפֵּשׂ
וְלֹא תָּמִיד יָדַעְנוּ אֵיךְ
לִכְבֹּשׁ אֶת הַזְּמַן
וְלֹא תָּמִיד יָדַעְנוּ אֵיךְ
לְהִזְדַּקֵּף בְּרֹךְ בָּעוֹלָם
אֲנַחְנוּ מְבָרְכוֹת
שֶׁהִגִּיעָנוּ
אֲבָל הַפַּעַם הַהִיא בַּנָּהָר הַקָּדוֹשׁ וְהַקַּר
חֲתוּמָה בְּעַצְמוֹתֵינוּ
וְכוֹס הַתֵּה שֶׁלָּגַמְנוּ אָז בְּשֶׁקֶט בִּבְהִיָּה
עַל הַשְּׁבִיל הַהוּא
עִם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת
שעור בטבע
אֲחוֹתִי מַתְחִילָה לִסְפֹּר עַד שִׁשִּׁים
אַחֲרֵי שֶׁהִבְטִיחָה שֶׁתִּתֵּן לִי כָּל מָה שֶׁרַק אֶרְצֶה
אִם לֹא אֶחְשֹׁב עַל דֹּב לָבָן
בְּמֶשֶׁךְ דַּקָּה אַחַת בִּלְבַד
לוּ רַק אַצְלִיחַ שֶׁלֹּא לַחְשֹׁב
עַל דֹּב לָבָן, אֲבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה כֶּלֶב
רוּחַ אוֹ כֶּלֶב עִם פַּרְוָה עַרְמוֹנִית
כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי בַּסֵּפֶר אֵצֶל סַבָּא וְסָבְתָא
(וַעֲדַיִן אֵינִי בְּטוּחָה מָה רִגֵּשׁ אוֹתִי אָז יוֹתֵר
גָּוֶן שְׂעָרוֹ אוֹ יָפְיָהּ הַחֲגִיגִי שֶׁל הַמִּלָּה)
אַךְ כַּמָּה מַאֲמָץ נִדְרָשׁ כְּדֵי לֹא לַחְשֹׁב
עַל דֹּב לָבָן, כְּכָל שֶׁאֲנִי מְנַסָּה לִדְחֹק אוֹתוֹ
הוּא מַסִּיג אֶת גְּבוּלִי, מוֹשִׁיט אֵלַי כַּף גְּדוֹלָה
כְּהַר בַּשֶּׁלֶג הוֹלֵךְ וּמִצְטַבֵּר בְּמַחְשַׁבְתִּי
בְּתֹם הַסְּפִירָה הִיא שׁוֹאֶלֶת, חָשַׁבְתְּ?
בַּת שֵׁשׁ, שְׁבוּיַת יֹשֶׁר, אֲנִי מוֹדָה.
הַטֶּקֶס חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ.
הַדֹּב לֹא מוּבָס.
אֲנִי מִתְאַמֶּנֶת גַּם בִּלְעָדֶיהָ
כְּדֵי שֶׁאַגִּיעַ לַקְּרָב מוּכָנָה
אֲבָל הוּא מוֹפִיעַ עַל מָסָךְ מַחְשַׁבְתִּי
כָּל אֵימַת שֶׁמַּתְחִילָה הַסְּפִירָה.
דֹּב לָבָן וְעַקְשָׁן.
הִיא וַדַּאי שָׁכְחָה
מֵהַכְשָׁלָתִי הַצְּפוּיָה בַּשִּׁעוּר הָרִאשׁוֹן
בְּטֶבַע הַמַּחְשָׁבָה. עַכְשָׁו
אֲנִי מְתַרְגֶּלֶת וָתִיקָה
עוֹרְבַיו הַשְּׁחֹרִים שֶׁל בּוּדְהָא
מְנַקְּדִים אֶת שְׁמֵי הַתּוֹדָעָה
וְהַדֹּב הַלָּבָן כְּבָר בֶּן בַּיִת
מִזְדַּקֵּף בֵּינֵיהֶם
אֵינִי מִשְׁתַּדֶּלֶת לְהָבִיס עוֹד דָּבָר
וְדֶרֶךְ הָאֶמְצַע נִפְקַחַת
בָּאָפֹר הָרַךְ