לידה היא הרבה יותר ממטפורה

פעם חלמתי שאני יולדת ספרים. זה היה הרבה לפני שהייתי מוכנה לאימהות ולפני שמשהו מפרי עטי ראה אור. גרתי אז בדירת גג בת חדר אחד בפלורנטין. הדירה הייתה קטנה כל כך, שאפילו לא היה בה מקום למזרן זוגי. קניתי מזרן בגודל אחד וחצי והנחתי אותו על הרצפה. גם החלונות היו נמוכים ומוקדם בבוקר היה שוטף את החדר אור צהוב. מבעד לאחד החלונות הזדקף עץ בגובה ארבע קומות שאינני יודעת את שמו. בחלום נולדו הספרים ממש בזה החדר, נחלצו מבין רגלי שלמים. ללא טיפת דם. אני לא חושבת שהייתי עירומה בחלום, לא היו צירים וגם לא היה אתי איש. אבל ברור היה שבאו בדרך הטבע, שנולדו מתוך גופי. מאז החלום ההוא חלפו חמש עשרה שנים. ילדתי בן ובת בשנים האלה. הוצאתי לאור שלושה ספרים. מאז שנולד ילדי הבכור, אני לא מסוגלת להשתמש שוב בלידה כמטפורה לי

פוסטים אחרונים

ארכיון

הרשמה לעדכונים